עמותת דר ור: כתובת ת.ד. 22730 ת"א מיקוד 61227. ע"ר: 58-035-530-3 ומוכרת כמוסד לעניין תרומות.
טלפון: 03-5299202 הקו החם: 0544-616866. פקס:03-5293551 אי-מייל: freedror.org.il contact@
מ.ח. 015161/02 בנק לאומי סניף בזל 813 אתר ה אינטרנט: freedror.org.il http://
תל-אביב 19.1.05
אל ראש אכ"א
אלוף משנה אלעזר שטרן
הקריה ת"א
הנידון: נהלים קבועים לגבי גיוס, קביעת קב"א ואישור חייל בודד חריג.
העלאת הנושא לדיון בוועדת חוץ וביטחון בכנסת.
אתחיל בתודה מיוחדת לצה"ל בכללו וליחידות המופקדות על הגיוס ועל רווחת החייל בפרט.
מאמצים הרבים מושקעים בעזרה לחיילים חברי העמותה. רובם חיילים קרביים המשרתים לשביעות רצונם של מפקדיהם.
כך שהעמותה מקבלת עזרה ראויה לציון. להגשמת המטרה: יצירת מצב שבו השירות יהיה יעיל לצבא ומועיל לחייל.
עזרה מיוחדת קבלנו בעבר מרענת"ש יוסי סולניק, מניסים ברדה, רונן ארגוב וכיום מחנית גבאי (מתנצלת. על אי ידיעת דרגותיהם.)
העמותה משקיעה מאמצים רבים בשכנוע "יוצאים בשאלה" להתגייס לצבא. מבחינתנו. צהל הוא גורם מסייע להיקלטות בחברה החילונית. סיוע יעיל ללא בירוקרטיה מיותרת יש בו כדי להגדיל את מספר המתגייסים. כולל סיום השירות בהצלחה.
כאשר נוסדה עמותת דרור נוכחנו כי רבים מ"יוצאים בשאלה", נאלצו לוותר על זכויותיהם או לשקר שתי חלופות שלא היו מקובלות עלינו.
בנובמבר 2000. פנינו לראש אכ"א דאז יהודה שגב בעצה אחת עם ח"כ נעמי חזן. קבלנו מענה חיובי לבקשות.: בוטל הצורך לקבל הסכמה של ההורים.והובטח לעלות את הקב"א לפני הגיוס או במהלכו.
(הייתה הבטחה שלא בוצעה לתת לחברי העמותה דיור בת"א.)
בתקופה הנידונה, היו מספר חריגים. באשר קיום הכללים היה נתון להחלטתם של בעלי התפקידים הרלבנטיים: ראש אכ"א, קצין גיוס ראשי ורענת"ש. הם פעלו על פי נטיותיהם והיה פירוש שונה לביצוע הכללים. הביצוע היה על פי סיכום הפגישה עם קצין גיוס ראשי דאז ניסים ברדה
סיכום פגישה אין בו נוהג מחייב.בודאי לא לתקופה של חמש שנים. בהן בעלי התפקידים מתחלפים
לעיתים קרובות לא ברור למי לפנות. ולכל בעל תפקיד חדש לוקח זמן ללמוד את הנושא. לא פשוט להבין את ייחודם של "יוצאים בשאלה.".
לדוגמא: ההורים הביולוגים מספרים לנציג/ת צה"ל כי האשם הוא בבן שברח מהבית והתוצאה - החייל נופל בין הכיסאות.. לוקח זמן רב לתקן טעות שכזו.
אשר על כן אני פונה אליך בבקשה לקבוע נהלים קבועים .שיובאו לידיעת הנוגעים בדבר.
להלן ההחלטות שהתקבלו ובצדן הצעות החלטה לשיפורים. כך יתקיים שירות יעיל לצה"ל ומועיל לחייל.
חשוב לציין כי העמותה נותנת עזרה רק למי שאין לו קשר או/ו סיוע כספי מהוריו. ואם ויש קשר כלשהו עם ההורים הוא חסר משמעות כלכלית ונפשית.
אשר על כן אבקשך/כם להיענות לבקשות של החיילים חברי העמותה לתת להם מעמד של חייל בודד חריג, באשר מעמד של "זכאי סיוע" אין בו כדי לאפשר לחייל למצוא בית חלופי לזה שאבד.
היינו עדים למקרים שחיילים בעלי מוטיבציה גבוהה השתחררו עקב אי התאמה וזאת כיוון שאף אחד לא שם לב שהם חסרי בית בחופשות. זו הרגשה קשה ליו"ר עמותה שחייל מגיע לביתה רעב וברגל..
כל בר דעת מבין כי ראוי לתת מעמד של חייל בודד חריג עוד לפני הגיוס.
להלן הבקשות:
קביעת אבני בוחן נפרדות לקב"א ליוצאים בשאלה. השלמת השכלה לפני הגיוס.
החלטה שהתקבלה - הרוצה להתגייס, יוכל להגיש בקשה למבחנים חוזרים… ובקשתו תישקל על ידי המדור הפסיכוטכני במגמה חיובית."
הצעות החלטה טרם גיוס
1. אפשרות לדחיית גיוס במטרה לאפשר העלאת הקב"א. בתקופה זו העמותה תסייע להם להשלים את פערי השכלה ורק אז ייגשו למבחנים חוזרים.
2. אפשרויות לשרות מקוצר למתגייסים בגיל +21,
3. גיוס לשירות לאומי. יכול להיות בכך יישום הרעיון שעולה מדי פעם על סדר היום הציבורי.
4. קביעת נוהל להתנדבות של מי שהשתחרר על סעיף נפשי ב"עצת הרבנים".
5. קביעת נוהל בדבר וויתור על סודיות כדי להימנע מהגשת בקשות מיותרות.
6. קבלת חוות דעת של פסיכולוג כולל מי שטיפל במועמד לגיוס.. לגבי פטור מגיוס.
7. קביעת מעמד של חייל בודד חריג טרם גיוס ומציאת מקום מגורים עד לקבלת דירת אל"ח.
אישור מעמד של חייל בודד חריג
מצב קיים הרוצה להתגייס " יטופל בתנאים מקלים חריגים להכרה כחייל בודד… כל זאת בכפוף לאישורו של ראש ענף תנאי שירות במחלקת הפרט באכ"א.
החלטה זו הופעלה בהתאם לרצונו הטוב של רענת"ש מכהן. מהענות לצרכים(כולל הבטחה לדיור בת"א.) ועד לשלילת מעמד של חייל בודד חריג לגבי אלה שהתגייסו מנובמבר 2003 ואילך
והאישורים נתנו רק לאחר התערבות העמותה.
חשוב לציין כי העמותה נותנת עזרה רק למי שאין לו קשר או/ו סיוע כספי מהוריו. ובמידה וקיים קשר כלשהו הוא חסר משמעות כלכלית.ונפשית.
הצעות החלטה עם ובזמן השירות
א. הגדרת "יוצא בשאלה" על פי כללים מוסכמים בין נציגי היוצאים בשאלה, לבין גורם בצה"ל ,
(מצורף נספח). מה שימנע דחייה קצרה או ארוכה חמתן "מעמד" מתאים.
ב. במתן אפשרות להשלמת השכלה בסיסית – תג"ת. מומלץ י ללמד ברמה המתאימה לאנשים
אינטליגנטים שלמדו לחשוב, לימודים בחוות השומר אין בהם תועלת..
בדיקת אפשרות לקורס קצר טרם גיוס או בשלבים הראשונים. באשר לימודי התג"ת מטעם שירות
התעסוקה בוטלו.
ג. הימנעות מתקופת השהייה אחרי הטירונות, היו לכך תוצאות קשות.
ד . במקרה הצורך לתת אפשרות לעבוד לפרנסתם בזמן השירות רצוי בשיתוף פעולה איתנו.
ה. העלאת פרופיל: קביעת נוהל ייחודי. להעלאת הפרופיל לאלה שהשתחררו על אי התאמה.
ו. לקיים את ההבטחה לדיור בת"א. אולי בשיתוף עם העירייה. נתן למצוא מיקום מתאים לתקציב.
בברכה ותודה מראש,
תמר דרור השל"ה 8 ת"א . טל. 03-6020566
נספח
הגדרת "יוצא בשאלה" – יוצא לחופשי –
המאפיינים:
1. עזיבת הקהילה החרדית ורצון לנהל אורח חיים חופשי.
היקלטות בעולם החופשי היא בהכרח תהליך ארוך, אינטימי וכאוב המלווה בחרדות ומצבי משבר. מדובר בתהליך של מעבר ממסגרת שמרנית, קפדנית וקשוחה מאוד למסגרת חופשית וליברלית. שהרי בחברה החרדית, אין חיי פרט וחרות אישית. הכל מוכתב על ידי הרבנים וההלכה: אסור לחקור, לשאול, להטיל ספק, לחשוב, וליצור, לחוות עולמות חדשים, לקרוא "ספר אסור", לצפות בטלביזיה, ללכת לקולנוע, לתיאטרון. הצעיר קשור לחברה החרדית דרך קשרי המשפחה והחינוך. בכוונת מכוון דרכי היציאה חסומות לחלוטין.
2. ניתוק כל הקשרים מהמשפחה והחברה המוכרת:
עם העזיבה כל העולם המוכר נעלם באחת. ההורים המשפחה והחברים מנתקים כל קשר. היוצא בשאלה הופך להיות חסר קורת גג. בלי אח ורע. הוא נידון, על ידי היחס של החברה החרדית ועל ידי מוסדות הרווחה הממשלתיים והעירוניים, לעשות את כל הדרך בעצמו ולבד.
3. חסך בהשכלה ומיומנויות המאפשרות השתלבות בחברה החילונית,
תלמיד ישיבה לשעבר, למד בעיקר תורה תלמוד ומפרשיו. השכלתו הכללית מסתכמת בארבע פעולות החשבון. אין לו מושג באנגלית, מתמטיקה, מדעים וכד' אפילו לימודי התנ"ך, להוציא תורה, הם מחוץ לתחום. השכלת הבחורות גם היא לוקה בחסר. ללימוד מקצוע ורכישת השכלה גבוהה נחוצה השלמת השכלה בסיסית ותיכונית.
4. משבר זהות ומצוקה נפשית בשל כשל בהבנת קודים ועקב בעיות אינהרנטיות.
הצעירים נוחתים בעולמנו כאילו הגיעו מעולם אחר. ונתקלים בקצרים בתקשורת ובאי הבנות,
. מקובל להתייחס לתהליך המעבר כקריעה. היציאה לחופשי מחייבת מתן עזרה נפשית כהכרח בל יגונה.
5.. ניכור הדדי לגבי החברה החילונית:
המידע הנמסר לצעיר חרדי על העולם החיצוני הוא מעוות ושקרי. עם היציאה הוא הופך בדרך כלל לחסר קורת גג והתוצאה הימצאות בסיכון גבוה של התדרדרות לסמים ולפשע. קביעה זו נכונה בעיקר לגבי צעיר בגילאי 18-14. ולעתים קרובות גם לגבי בוגרים יחסית.
מי שעזב נידון לחיים בין שני העולמות לפחות למשך תקופה ארוכה . "יוצא בשאלה" בשום מקום הוא לא מרגיש בבית. תהליך ההיקלטות לוקח עשרים שנה ויותר.
אני פונה אליך בבקשה לקבוע נהלים קבועים .שיובאו לידיעת הנוגעים בדבר.
להלן ההחלטות שהתקבלו ובצדן הצעות החלטה לשיפורים. כך יתקיים שירות יעיל לצה"ל ומועיל לחייל.
6. היוצא בשאלה והגיוס לצה"ל
"יוצא בשאלה" הוא חריג בנוף הצה"לי. בעיותיו קשות מאלה של עולה חדש או מי שהוריו נמצאים בחו"ל.
באשר עם העזיבה כל העולם המוכר אבד באחת. הוא בודד ללא אח ורע אבל גם - מחוסר השכלה בסיסית בשל קודים שונים קשה לו להבין ולהיות מובן על ידי הסביבה. מבחינת השרות הצבאי - בחינוך בחברה החרדית מבוסס על פחד קיומי מהצבא. בחורות סובלות מודעות קדומות כגון – כל חיילת נחשבת זונה.
גורם נוסף גיל העזיבה. רבים עוזבים מעל גיל 22. אצה להם הדרך. הם מרגישים מבוגרים מכדי ל"בזבז" את הזמן.אחרים מתגייסים, לא מוצאים את מקומם מרגישים פריירים וקשה לשכנע אותם, כי החלטה לא לשרת תערים קשיים מרובים בפני השתלבות בחברה החילונית.